איך משחקים משחק הסברת מילים בעברית

משחק הסברת מילים נותן לשחקן אחד מילה ושעון, ומבקש ממנו לגרום לקבוצה שלו להגיד אותה בלי להגיד אותה. אליאס (Alias), טאבו ועוד תריסר גרסאות סלון הם אותו רעיון עם עונשים שונים: טאבו אוסר רשימה של מילים קרובות, ואליאס אוסר את המילה ואת חלקיה ונותן לקבוצות האחרות לתפוס אתכם. מי ששיחק אחד מהם מכיר את הצורה. מה שמשתנה בעברית הוא לא החוקים אלא השולחן: חצי ממנו אולי קורא את המילה בשטף והחצי השני צריך את התעתיק, והמסביר אולי שולט בשפה שהמנחשים לא.

אלי, המשחק שבתוך אפליקציית babaהחינמית, הוא הז'אנר הזה בנוי לשולחן המעורב. החוקים שלמטה הם שלו, כתובים במלואם, והם עובדים בדיוק אותו דבר עם רשימה מודפסת וטיימר מהמטבח.

שחקן אחד בקבוצה הוא המסביר. שעון החול מתחיל, שישים שניות, והטלפון מציג כרטיס אחד: המילה בעברית עם ניקוד, התעתיק, והאנגלית. המסביר מדבר, מסמן, מזמזם, כל מה שיגרום לקבוצה להגיד את המילה בעברית. כשהיא נאמרת, המסביר לוחץ הבנו, הפין של הקבוצה זז משבצת אחת קדימה, והכרטיס הבא עולה. אם המילה אבודה, דלג מוריד אותה והפין זז משבצת אחת אחורה.

בינתיים הקבוצות האחרות רואות את אותו הכרטיס על הטלפונים שלהן. זו הסיבה לטלפון אחד לכל קבוצה: הן השופטות. אם המסביר אומר את המילה, חלק ממנה, מילה שמתחרזת איתה, או מתחיל לאיית אותה, שופט קורא פאול. הכרטיס אבוד והפין זז משבצת אחת אחורה.

כשהחול נגמר נשמע צפצוף, והמילה האחרונה על הכרטיס פתוחה לכל הקבוצות בשולחן. הראשונה שאומרת אותה לוקחת את המשבצת. אחר כך המסביר של הקבוצה הבאה מרים את הטלפון.

הלוח הוא דרך של שלושים משבצות במפת ישראל, מאילת למטה עד ירושלים למעלה. כל טלפון מציג אותה עם הפין של כל קבוצה, כך שאף אחד לא סופר נקודות. שלושה סוגי משבצות משנים את מה שקורה בתור הבא.

הז'אנר לא צריך טלפון, ומשחק על נייר הוא דרך הוגנת לשחק אותו עם כל רשימת מילים. קחו את רשימת 300 המילים שבאתר, או כל רשימה שיש בה עברית, תעתיק ואנגלית בכל שורה, וגזרו אותה לפתקים. ערבבו אותם הפוכים בקערה.

ציירו שורה של שלושים משבצות על דף, סמנו את הראשונה כאילת ואת האחרונה כירושלים, ותנו לכל קבוצה מטבע כפין. הקיפו שש משבצות באקראי וסמנו שתיים מהן רק עברית, שתיים סלנג ושתיים כולם משחקים. כוונו טיימר מטבח או טיימר בטלפון לשישים שניות.

משחקים בדיוק כמו למעלה: מסביר אחד, פתק אחד בכל פעם, פתקים שנוחשו בערימה אחת ופתקים שדילגו עליהם בערימה שנייה, והקבוצות האחרות קוראות מעבר לכתף של המסביר בתור שופטות. בסוף התור סופרים את הערימות, מזיזים את המטבע, ומעבירים את הקערה. בתור סלנג שומרים את פתקי הסלנג בקערה שנייה ושולפים ממנה.

מה שמפסידים הוא מה שהאפליקציה עושה בשבילכם: שליפה אקראית בלי חזרות, שעון חול על כל טלפון, שופטים שרואים את הכרטיס בלי להתכופף, ולוח שמנהל את עצמו. מה שנשאר הוא המשחק.